התוברתל הצובק להנמ תורשקתה סופד ןיב רשקה היעוציבלו תינוגראה

הקשר בין דפוס התקשרות מנהל קבוצה לתרבותה הארגונית ולביצועיה חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" מאת: לירון נתן בית הספר למנהל עסקים הוגש לסנט של אוניברסיטת בר-אילן רמת גן טבת, תשס"ט

עבודה זו נעשתה בהדרכתם של דר' איל יניב ופרופ' דב אליצור מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בר-אילן

עבודה זו נתמכה על-ידי מלגת הנשיא לדוקטורנטים

עבודה זו מוקדשת לאמי האהובה, שרה נתן, שנפטרה בדמי ימיה בעבודה זו שותפים לי רבים וטובים, להם רוצה אני להודות מעומק לבי: למנחה דר' איל יניב, שהכותרת "מנחה" קטנה מהכיל את עומק הערכתי למעורבותו, תמיכתו, נדיבותו, זמינותו ונכונותו ללכת עימי וללוותני בדרך חדשה. תודה גדולה לך על שזיהית רצון והבעת נכונות וסייעת ביישום בחכמה, בחום ובאהבה. למנחה פרופ' דב אליצור, על הליווי, הרעיונות, העצות הנבונות וההכוונה, הניסיון והתבונה - כולם מוגשים ברוח טובה ונדיבה. תקופת העבודה על הדוקטורט הפכה להיות למעבר בין עבר ועתיד להווה. מעבר זה לא הייתי מצליח לעשות לולא האנשים הסובבים אותי, ולכם אני רוצה להודות: לבני משפחתי היקרים והאהובים: לאבא ולחווה על העידוד, התמיכה, האמונה המתמדת בי והעזרה במקומות שנזקקתי לה בחום ואהבה תודה רבה! לאחי איל ושירי, חיים וליאורה ואביטל וניר את כולכם גיליתי מחדש וכמה משמח הגילוי. לחברי הטובים ששמעו אין ספור פעמים וגם הקשיבו בכולן, והתלהבו והלהיבו ועודדו להעיז (וכל זאת רק סביב הדוקטורט...). תודה לכולכם ולכל אחד מכם על תרומתו הייחודית: ליסכה על אינספור עזרות וה(א)זנות - אחת מהן היא בסטטיסטיקה, לרונה על הסיוע במציאת צוותים וחברות ועל אוזן קשבת נדירה, לאלדד על העידוד הרב והאמונה ביכולת, לסני על יד במקומה ועל כתף במקומה, לכרמית שהתלהבותה ושמחתה בי לא פגה, לגיא על סבלנות אין קץ לשיגיונות ועל אינסוף עצות מועילות, לעידו ויואב על שילוב נדיר של תבונה ורגישות, לשרית וניל על שהיו שפני ניסיון ועתה עוזרים בדרך הלאה, ליאיר ונעמה על עצות מעשיות וחברות אמת ולניר פרי על האמון הרב והסיוע בחיבור לצוותים. ליוסי נווה שלימד אותי בסיס בטוח מהו תודה גדולה! ברצוני עוד להודות למנהלים ולחברי הצוותים, למנהלי הפיתוח ולמנהלות משאבי האנוש בחברות השונות שהשתתפו במחקר. בלעדיכם לא היתה עבודה זו מתרחשת.

תוכן עניינים מבוא... התקשרות... מודל המחקר... מדוע התקשרות... על מה משפיעה ההתקשרות... מבנה הפרק... תיאורית ההתקשרות... התקשרות אצל מבוגרים... 6 התקשרות ותרבות ארגונית סקירת תחומי מחקר רלוונטיים... התקשרות ופעילות חקר (exploration)...9 מדידת התקשרות...6 סיכום...8 תרבות ארגונית...9 תרבות ארגונית במודל המחקר... 9 מדוע תרבות ארגונית...0 תרבות ארגונית ומנהל הארגון... 0 מבנה הפרק... מהי תרבות ארגונית... מאפייני התרבות הארגונית... הגדרת תרבות ארגונית... 6 ביטויי התרבות הארגונית...9 התפתחות התרבות הארגונית והשפעת המנהל... תרבות ארגונית, ניהול ומנהיגות... מאפייני מנהל ותרבות ארגונית... דפוס התקשרות ותרבות ארגונית... 6 תכני התרבות הארגונית... 9 הערכת תרבות ארגונית ומדידתה... 68 השערות לגבי דפוס התקשרות המנהל ותרבות ארגונית...7 ביצועים... 77 השפעת תרבות ארגונית על הארגון ועובדיו...77 מאפייניהם של ארגונים בעלי ביצועים גבוהים... 78 תרבות ארגונית וביצועי הארגון...79 השערות... 8

למידה ארגונית, התנהגות אזרחית ארגונית ושביעות רצון בתפקיד... 8 השערות... 88 תרבות ארגונית, שביעות רצון והתנהגות אזרחית ארגונית... 89 התנהגות אזרחית ארגונית...90 השערות... 9 שביעות רצון בתפקיד...9 השערות... 96 סיכום...96 סיכום השערות המחקר... 98 השערות לגבי השפעת דפוס התקשרות המנהל... 98 השערות לגבי השפעת התרבות הארגונית... 98 השערות לגבי השפעת המשתנים ההתנהגותיים... 00 שיטה... 0 משתתפים... 0 כלים והליך... 0 משתנים... 07 משתני רקע... 08 תוצאות... 09 תרבות ארגונית... 09 ניתוח ההשערות... 9 ניתוח מודל משוואה מבנית...(SEM) 6 סיכום... דיון... תרבות ארגונית... תרבות ארגונית ומשתנים התנהגותיים צוותיים ואישיים... פרודוקטיביות... אינטגרציה של הממצאים... 6 תרומה תיאורטית של המחקר... 9 תרומת המחקר לאנשי השדה... (practitioners) מגבלות המחקר... 8 מחקרי המשך... 6 סיכום... 6 ביבליוגרפיה... 6 נספחים... 00 נספח : שאלון התנסות ביחסים קרובים... 0

נספח : שאלון תרבות ארגונית... 0 נספח : שאלון אוריינטציה ללמידה... 0 נספח : שאלון התנהגות אזרחית ארגונית... 06 נספח : שאלון שביעות רצון בתפקיד... 07 נספח 6: שאלון פרודוקטיביות הצוות... 08 נספח 7: פריטי סקר שביעות רצון לקוחות הצוות... 09

רשימת לוחות לוח מאפייני האינטגרציה והאדפטציה בתרבות הארגונית מאפייני דפוס התקשרות ומאפיינים אדפטיביים ואינטגרטיביים של תרבות ארגונית שאלוני תרבות ארגונית, תחומים נבדקים ומספר פריטים ממוצעים, סטיות תקן ומקדמי מתאם פירסון של המשתנים עבור הצוותים טעינויות פריטי שאלון תרבות ארגונית בגורמים השונים לאחר הרוטציה, אחוז שונות מוסברת על-ידי הגורמים ואלפא קרונבאך תוצאות ניתוחי רגרסיה עבור מימדי התרבות הארגונית לפי התקשרות המנהל והצוות ע' 6 6 70 0 0...... תוצאות ניתוחי רגרסיה עבור המשתנים ההתנהגותיים לפי מימדי התרבות. הארגונית. תוצאות ניתוחי רגרסיה עבור פרודוקטיביות הצוות 8.6 מדדי התאמה למודל המשוואה המבנית 9.7 משקולות רגרסיה מתוקננות עבור המודל 0.8 אחוז השונות המוסברת במשתנים האנדוגניים.9 השערות המחקר והתמיכה בהן

רשימת תרשימים תרשים מודל המחקר מודל המחקר (הקשרים הנדונים בחלק זה) מודל המחקר המפורט מודל המחקר (הקשרים הנדונים בחלק זה) מודל המחקר המלא מבנה שטחת התחום הכוללת את האדפטציה והאינטגרציה. מפת SSA בשניים מתוך שלושה מימדים מבנה שטחת הרפרנטים. מפת SSA בשניים מתוך שלושה מימדים מפת שטחת התחום בפירוט נוסף. מפת SSA בשניים מתוך שלושה מימדים תוצאות path analysis של מודל המחקר המלא תיאור מודל המחקר ע' 0 76 78 97 6 7 7..........

תקציר עבודה זו מחברת בין שני תחומי ידע תקציר במדעי החברה, תיאורית ההתקשרות הבאה מתחום הפסיכולוגיה הקלינית, ותחום התרבות הארגונית. במוקד המחקר הנוכחי נמצאת התרבות הארגונית והוא עוסק בשתי סוגיות מרכזיות: אופן השפעתו של המנהל על התרבות הארגונית, מחד גיסא, והשפעותיה של התרבות הארגונית על ביצועי הארגון, מאידך גיסא. תרבות ארגונית מצויה במוקד מחקר זה. זאת בשל היות מושג התרבות הארגונית מושג רב עוצמה וחובק כל, המתייחס כמעט לכל היבטי חיי הארגון ועובדיו. חשיבותה של התרבות הארגונית היא גם בהשפעה הנודעת לה על תחומים שונים של ביצועי הארגון ועובדיו. לפיכך, היכולת ליצור תרבות ארגונית אפקטיבית, לנהלה ולהובילה אל שינוי כאשר יש צורך בכך, הינה פונקציה ניהולית חשובה מאוד 00) Schein,.(Martin, 00; חרף מרכזיות זו של המנהל בעיצוב התרבות הארגונית ובשימורה וחרף ההנחה בספרות בתחום הארגון כי לאישיות המנהל השפעה על התרבות הארגונית, נמצאו לכך תימוכין מחקריים מועטים בלבד (00 Smith,.(Schneider & זאת ועוד, אף שמחקרים רבים זיהו קשרים בין תרבות ארגונית לביצועי הארגון Heskett, 99,(Denison, 990/997; Kotter & (למשל, האופן בו משפיעה התרבות הארגונית על הביצועים אינו זוכה להסבר הולם בתיאוריה הקיימת. עבודה זו באה לגשר על שני פערים אלה. העבודה מציעה מודל המסביר את הקשר שבין אישיות המנהל לתרבות הארגונית ובין התרבות הארגונית לביצועי הארגון, ומציגה לו תימוכין אמפיריים. מודל המחקר גורס כי דפוס התקשרות המנהל, שהינו מאפיין אישיותי שלו, משפיע על התרבות הארגונית. כמו-כן, גורס המודל כי השפעתה של התרבות הארגונית על הביצועים ובהם הפרודוקטיביות, מתווכת, לפחות בחלקה, על-ידי משתנים התנהגותיים ארגוניים, המושפעים ישירות מן התרבות הארגונית וקשורים הדוקות לפרודוקטיביות. שלושה משתנים ההתנהגותיים ארגוניים שכאלה נבחנו בעבודה זו - למידה ארגונית, התנהגות אזרחית ארגונית ושביעות רצון. מודל המחקר מטעים כי משתנים אלה מושפעים מן התרבות הארגונית ולהם השפעה ישירה על פרודוקטיביות הארגון. תיאורית ההתקשרות (Attachment) רלוונטית במיוחד להבנת התופעה הניהולית והארגונית, הואיל א

תקציר Bowlby והיא שמה במוקד את יחסיו הבין-אישיים של האדם. תיאורית ההתקשרות אותה פיתח (97), נוסחה במקור לשם הבנת התפתחות הקשר בין ילדים רכים למטפלים העיקריים בהם, לרוב, ההורים. לטענת תיאורית ההתקשרות חוויות ההתקשרות עם המטפלים העיקריים מופנמות ומעצבות מודלי עבודה פנימיים. מודלים אלה כוללים תפיסות של האדם לגבי עצמו ולגבי העולם החברתי והאינסטרומנטאלי הסובב אותו. מודלי העבודה עומדים במרכזם של דפוסי ההתקשרות. כך, ילדים מפתחים דפוסי התקשרות שונים בהתאם להתנסויות ולחוויות שלהם ביחסים הבין-אישיים הראשוניים ואף אחר כך. אף שתיאורית ההתקשרות התפתחה במקורה כדי להסביר את התפתחותם של ילדים, היא גורסת כי דפוסי ההתקשרות הופכים לחלק מאישיות האדם ומלווים אותו אל הבגרות (988 ;97.(Bowlby, ואכן, גוף מחקרי גדול, החל במחקרם של Hazan ו (987), Shaver מדגים את הרלוונטיות של דפוסי ההתקשרות למגוון רחב של היבטי חייו של האדם הבוגר, ובהם יחסים רומנטיים וחברתיים ודפוסי תקשורת במשפחה. מחקרים אלה בדקו את הטענה כי הדפוסים המאפיינים את התקשרותם של ילדים רכים לדמויות המטפלות העיקריות שלהם יהיו נוכחים בהתנהגויות, ברגשות ובקוגניציות של אנשים מבוגרים כלפי שותפים לקשרים קרובים. בהתאם לכך תוארו שלושה דפוסי התקשרות המקבילים לדפוסים שזוהו בקרב פעוטות. דפוס אחד שזוהה הינו דפוס בטוח. אדם המתאפיין בדפוס זה מזוהה כעצמאי, נוטה להתחבר לזולת, בעל יכולות גבוהות לקיום מערכות יחסים אינטימיות ובעל יכולת גבוהה לעסוק באופן חופשי בפעילות חקר. דפוס אחר שזוהה הינו דפוס נמנע. אדם המתאפיין בדפוס זה מזוהה כמאופק רגשית ואף נוטה להסתמכות עצמית רגשית. דפוס זה הגנתי באופיו ובעליו מבטל את הצורך באינטימיות ואף נוטה לעסוק בפעילות חקר כדרך להימנע מאינטימיות. דפוס נוסף שזוהה הינו הדפוס החרד-אמביוולנטי. אדם המתאפיין בדפוס זה מזוהה כבעל יכולת נמוכה לווסת מצוקה, תשוקה עזה לאינטימיות תוך כמיהה לקשר אבסולוטי וחרדה מתמדת מפני דחייה ונטישה, חרדה המקשה עליו לעסוק בפעילות חקר. בשנים האחרונות נעשה שימוש בתיאורית ההתקשרות והדפוסים שהיא מציעה, לשם חקר התנהגותם של מנהיגים ואנשים בקבוצות. זאת על בסיס ההנחה כי מנהיגים ומונהגים יוצרים יחסים רגשיים הדומים ליחסים בין הורים לילדיהם (99.(Freud, מספר מחקרים הדגימו את הקשר שבין דפוסי התקשרות המנהיג לבין סגנון מנהיגותו, מניעיו להנהיג ותפקוד אנשיו (007 al., Davidovitz et ו 00) ואת הקשר בין דפוסי ההתקשרות של חברי קבוצה לתפקודם בה Popper ועמיתיו, ;000 ב

תקציר.(Rom & Mikulincer, 00; Smith, Murphy, & Coats, 999) המחקר הנוכחי לוקח כיוון זה אל העולם העסקי ובוחן כיצד משפיעים דפוסי ההתקשרות של מנהלים על התרבות הארגונית. המחקר מניח כי בשל תפקידם הרגשי של מנהיגים ומנהלים כדמויות סמכות עבור אנשיהם, תפקיד שהינו דמוי הורי, תושפע התרבות ארגונית, המבטאת את הדינאמיקות הרגשיות היסודיות בארגון, מדפוס ההתקשרות של מנהל הארגון. תרבות ארגונית הינה דפוס של הנחות בסיסיות משותפות, אשר נלמדו על-ידי קבוצה בעת שפתרה בעיות של אדפטציה לסביבה החיצונית ואינטגרציה חברתית פנימית הנחות אלה עבדו טוב דיין כדי להיחשב לתקפות, ועל-כן, מועברות לחברים חדשים כדרך הנכונה לתפוס, לחשוב ולהרגיש ביחס לבעיות אלה (00.(Schein, לשם פיתוח הגדרת עבודה לתרבות ארגונית השתמשנו במשפט מיפוי המאפשר למפות את עולם התוכן של תרבות ארגונית לכלל מרכיביו, לתאר את היחסים ביניהם ולתכנן את מדידתו (99 Hoffman,.(Shye, Elizur, & באמצעות משפט המיפוי הוגדרה תרבות ארגונית כמערכת האמונות, הרגשות וההתנהגויות הנחלקים בקבוצה ביחס לסוגיות של התמודדות עם הסביבה ולסוגיות של אינטגרציה פנימית. משפט המיפוי אפשר גם לבנות מדידה של תחומי התוכן של התרבות הארגונית אדפטציה לסביבה ואינטגרציה חברתית פנימית. באמצעותו פיתחנו במסגרת מחקר זה שאלון אשר אבחן ארבעה מימדים בתרבות הארגונית: מימד יחס המנהל לאדם בארגון - משקף תרבות ארגונית המדגישה דאגה ותמיכה בעובד על-ידי המנהל, תוך טיפוח יחסי אמון בין העובדים ומתוך ראייה בעובד אדם לפני - הצוות עבודת מימד הכל; משקף את הדגש הניתן בתרבות הארגונית על עבודת צוות ברמה המשימתית והרגשית. שני מימדים אלה משתייכים לעולם התוכן של אינטגרציה פנימית. מימד יחס ללקוחות - משקף תרבות ארגונית הרואה את הלקוח במרכז תוך מיקוד בצרכיו ובשביעות רצונו; מימד יחס לסביבה - משקף תרבות ארגונית המתמקדת ומגיבה להשפעתם של גורמים בסביבה החוץ ארגונית כמתחרים, טכנולוגיה ושינויים בסביבה החוץ ארגונית. שני מימדים אלה משתייכים לעולם התוכן של אדפטציה לסביבה. שאלון זה נמצא במחקר כבעל מהימנות ותוקף טובים. שיערנו כי ככל שדפוס התקשרות המנהל יהיה נמנע יותר כך תהיה התרבות הארגונית נמוכה יותר בכל ארבעת מימדיי התרבות. כמו-כן, שיערנו כי ככל שדפוס התקשרות המנהל יהיה חרד יותר כך תהיה התרבות הארגונית נמוכה יותר בכל ארבעת המימדים. ג

תקציר כאמור, המחקר הנוכחי מציע ובודק מודל להבנת השפעתה של התרבות הארגונית על ביצועי הארגון. לפי מודל זה השפעתה של התרבות הארגונית על הביצועים מתווכת על-ידי משתנים ארגוניים התנהגותיים המושפעים מן התרבות הארגונית מחד גיסא, ואשר להם קשר ישיר לביצועי הארגון מאידך גיסא. משתנים התנהגותיים אלה כוללים למידה ארגונית, התנהגות אזרחית ארגונית ושביעות רצון בתפקיד. מודל המחקר גורס כי השונות בין תרבויות ארגוניות בארבעת המימדים שהוגדרו, על תשפיע המשתנים ההתנהגותיים המתווכים. שיערנו כי תרבויות ארגוניות בעלות מידה רבה יותר של יחס מנהל לאדם בארגון, דגש על עבודת צוות, מיקוד בלקוחות ומיקוד בסביבה הארגונית תבאנה ללמידה ארגונית, התנהגות אזרחית ארגונית ושביעות רצון רבות יותר. משתנים התנהגותיים אלה ישפיעו מצידם על פרודוקטיביות הארגון. בהתאם לכך, שיערנו כי ככל שהלמידה הארגונית, ההתנהגות האזרחית הארגונית ושביעות הרצון תהיינה גבוהות יותר, כך תהיה גבוהה יותר הפרודוקטיביות הארגונית. על מנת לבדוק את השערות המחקר ביצענו מחקר שדה על 9 צוותי פיתוח ב חברות הי-טק בישראל (78 משתתפים). זאת על בסיס ההנחה כי מקורה של התרבות הארגונית בקבוצה הראשונית או בצוות. מנהלי הצוותים וחברי הצוות מילאו שאלוני ההתנסות ביחסים קרובים, תרבות ארגונית, למידה ארגונית, התנהגות אזרחית ארגונית, שביעות רצון בתפקיד ופרודוקטיביות. ממצאי המחקר העלו כי בהתאם להשערותינו, להימנעות בדפוס התקשרות המנהל השפעה שלילית על מימדי התרבות הארגונית. לחרדה בהתקשרות המנהל לא נמצאה השפעה על התרבות הארגונית. מימדי התרבות הארגונית נמצאו כבעלי השפעה על למידה ארגונית, התנהגות אזרחית ארגונית ושביעות רצון בתפקיד וכן על פרודוקטיביות הצוות. כמו-כן, למידה ארגונית והתנהגות אזרחית ארגונית נמצאו כבעלות השפעה על פרודוקטיביות מעבר להשפעת התרבות הארגונית.לממצאי מחקר זה חשיבות רבה במספר מובנים. ראשית הם מסייעים בהבנת תהליך התפתחותה של התרבות הארגונית ותכניה הרגשיים. שנית מדגים המחקר את השפעת המנהל ואישיותו על התרבות הארגונית ומציעים הסבר לתהליך זה. שלישית, אופן השפעתה של התרבות הארגונית על הביצועים, באמצעות תיווכם של משתני ביניים ארגוניים, מודגם במחקר זה. פרט לתרומתה התיאורטית והמחקרית של עבודה זו, יש בה כדי לסייע למנהלים ואנשי מקצוע להבין טוב יותר תופעות ארגוניות מרכזיות כדוגמת התרבות הארגונית ולרמז על דרכי ניהול אפקטיביות של תחום חשוב זה. ד

מבוא מבוא גופי תיאוריה ומחקר רבים עוסקים בקשר שבין מנהל הארגון לתרבות הארגונית המתפתחת בארגונו. אולם, למרות המאמצים לבחון את הקשר שבין אישיות המנהל לתרבות הארגונית, אך מעט תימוכין נמצאו לקשר זה. במקביל, גורסת הספרות בתחום התרבות הארגונית כי לתרבות הארגונית השפעה על ביצועי הארגון. חרף טענה זו ומחקרים רבים המזהים קשר שכזה, אין התיאוריה והמחקר בתחום מספקים הסבר הולם בדבר האופן בו משפיעה תרבות ארגונית על ביצועי הארגון. המחקר המוצג בעבודה זו בוחן מודל העוסק בשני פערים אלה. מודל זה מציע כי למרכיב באישיות המנהל דפוס ההתקשרות שלו השפעה על התרבות הארגונית, מחד גיסא, השפעתה של וכי התרבות הארגונית על ביצועי הארגון אינה ישירה, אלא נוצרת באמצעות השפעה על משתנים מתווכים, מאידך גיסא. פרק זה מציג את התיאוריה, את המודל ואת ההשערות של המחקר הנוכחי. הפרק מורכב משלושה תת פרקים. תת הפרק הראשון עוסק בהתקשרות. פרק זה מציג את תיאורית ההתקשרות ואת המחקרים שנבעו ממנה, תוך שימת דגש על גוף המחקר הרלוונטי לעבודה זו. תת הפרק השני עוסק בתרבות ארגונית, תוך התמקדות בתהליך התפתחותה ובהשפעה הייחודית שיש למנהל על תהליך זה. תת פרק זה מעלה השערות ביחס לקשר שבין דפוסי ההתקשרות לתרבות ארגונית ומציע הסבר לקשר זה. תת הפרק השלישי עוסק בהשלכותיה של התרבות הארגונית. בתת פרק זה נסקר תחום הביצועים הארגוניים ונבחנים משתנים התנהגותיים של הצוות למידה ארגונית, התנהגות אזרחית ארגונית ושביעות רצון מן התפקיד. תת פרק זה מעלה השערות ביחס לקשר שבין התרבות הארגונית לבין משתנים אלה. לבסוף נבחן תחום הפרודוקטיביות ומועלות השערות אודות הקשר שבין המשתנים ההתנהגותיים לפרודוקטיביות הצוות.

מבוא: התקשרות תיאורית ההתקשרות התקשרות מודל המחקר מודל המחקר מציע תהליך שבאמצעותו משפיע עולמם הפסיכולוגי של המנהל ועובדיו על התרבות הארגונית והתרבות הארגונית משפיעה מצידה על תוצרי היחידה הארגונית. המחקר מתמקד בדפוסי ההתקשרות של המנהלים בארגון. דפוס התקשרות הינו מאפיין אישיותי של האדם, המשפיע על האופן בו הוא מתנהג ביחסים בין-אישיים וחווה אותם. תרבות ארגונית הינה מערכת הרגשות, האמונות וההתנהגויות הנחלקות על-ידי חברי הארגון ביחס לסוגיות של התמודדות עם הסביבה הארגונית ועם תהליכים של אינטגרציה חברתית פנימית (00.(Schein, מודל המחקר גורס כי דפוס התקשרות המנהל ישפיע על אופי התרבות הארגונית בצוות. התרבות הארגונית של הצוות תשפיע על ביצועי הצוות ועל העובד בצוות. מודל המחקר מציע כי דפוס ההתקשרות של מנהל ישפיע אף על ביצועי הצוות וחבריו. אולם, השפעה זו מתווכת על-ידי התרבות הארגונית. במלים אחרות, דפוסי ההתקשרות של מנהלים ישפיעו על התרבות הארגונית של הארגונים אותם הם מובילים, ויביאו ליצירתן של תרבויות ארגוניות דיפרנציאליות. התרבות הארגונית מצידה תשפיע על ביצועי הצוות והחברים בו. ביצועים אלה כוללים משתנים התנהגותיים של למידה ארגונית, התנהגות אזרחית ארגונית ושביעות רצון. משתנים התנהגותיים אלה ישפיעו על הפרודוקטיביות. ראה תרשים.. אוריינטציה ללמידה דפוס התקשרות תרבות ארגונית התנהגות אזרחית ארגונית פרודוקטיביות המנהל שביעות רצון תרשים.: מודל המחקר

מבוא: התקשרות תיאורית ההתקשרות מדוע התקשרות כפי שנראה להלן, התקשרות הינה מרכיב באישיות האדם הממוקד ביחסים בין-אישיים ולו השלכות רבות על מערכות היחסים הזוגיות, המשפחתיות והקבוצתיות של האדם. נראה אפוא, כי מרכיב אישיותי זה הינו רלוונטי במיוחד לעולם העבודה והארגונים, המגלמים בתוכם התנהלות בין-אישית ומעוצבים מתוך הדינאמיקות הבין-אישיות בין האנשים המרכיבים אותם. על מה משפיעה ההתקשרות כפי שציינו לעיל, אנו סבורים כי התקשרות המנהל והעובדים משפיעה על אופי התרבות הארגונית המתפתחת בארגונם או במקרה שלפנינו, בצוותם. כפי שיוצג בפרקים הבאים, להערכתנו, יש למנהל השפעה ייחודית על התרבות הארגונית, ועל-כן אנו מייחסים גם לדפוס ההתקשרות שלו השפעה שכזו. תכני התרבות הארגונית כמושפעים מדפוסי ההתקשרות יוצגו בהרחבה בתת הפרק העוסק בתרבות ארגונית. כאן נאמר כי אנו משערים שסגנונות התקשרות שונים של המנהל ושל חברי הצוות יביאו להופעתן של תרבויות ארגוניות שונות. כפי שיוצג בתת הפרק העוסק בתרבות ארגונית, לתרבות ארגונית השפעה על היבטים ארגוניים רבים, ובהם ביצועי הארגון ותפקוד חבריו. בהתאם לכך, אנו משערים כי להבדלים בתרבות הארגונית בין הצוותים השונים תהייה השפעה על ביצועי הצוות וחבריו. מבנה הפרק בחלקו הראשון של תת פרק זה תוצג תיאורית ההתקשרות. בהמשך יוצגו ממצאי המחקר המרכזיים בתחום סביב יחסים בין-אישיים מוקד עיסוקה של תיאורית ההתקשרות, וסביב היבטי חיים שונים, שלהם רלוונטיות לעולם הארגונים והתרבות הארגונית. היבטים אלה כוללים תהליכים קוגניטיביים אצל האדם, יחסים קבוצתיים, מנהיגות והתנהגות חקר (אקספלורציה).

מבוא: התקשרות תיאורית ההתקשרות תיאורית ההתקשרות תיאורית ההתקשרות גורסת כי תינוקות זקוקים לתקופה ארוכה של הגנה, ועל-כן הם נולדים עם נטייה לשאוף לקרבה לאנשים אחרים המסוגלים לטפל ולתמוך בהם. אנשים אלה, שהינם מושאי שאיפת הקרבה של האדם, קרויים דמויות התקשרות. בתקופת הינקות הדמויות המטפלות העיקריות (לרוב הורה אחד או שניהם) פועלות כדמויות התקשרות. (98/969) Bowlby לפי הפונקציה של מערכת ההתנהגות של התקשרות הינה להגן על האדם מפני סכנה, באמצעות הבטחת קרבה לאנשים אחרים בעלי יכולת לדאוג ולטפל בו. סבר כי (98/969) חיפוש קרבה הינו האסטרטגיה הטבעית והעיקרית של המערכת Bowlby ההתנהגותית ההתקשרותית, כאשר הפרט חש בצורך בהגנה ותמיכה. לטענתו, התנהגות התקשרותית הינה כל צורה של התנהגות המביאה להשגה ולשימור של קרבה של האדם לאדם אחר, הנתפס כבעל יכולת טובה יותר להתמודד עם העולם. מושג ההתקשרות מתייחס לקשריו הרגשיים המתמשכים של האדם עם דמות עליה הוא לומד לסמוך כדי לקבל הגנה וטיפול. התנהגות התקשרות מופיעה בצורה הברורה ביותר כאשר האדם מפוחד, עייף או חולה, ונרגעת כאשר הוא זוכה לנחמה ולדאגה. בזמנים אחרים התנהגות זו ניכרת פחות (988.(Bowlby, שימור הקרבה בין האדם לדמות ההתקשרות תלוי לא רק באדם המפעיל את המערכת ההתנהגותית ההתקשרותית, אלא גם בתגובותיהן של דמויות ההתקשרות לניסיונות ההתקרבות שלו ) & Hazan.(Shaver, 99 כך, השגת קרבה וביטחון תלויה בהיותן של דמויות ההתקשרות זמינות ותגובתיות לניסיונו של האדם לחפש קרבה אליהן בעת הצורך ובהיותן מספקות בטחון פיזי ורגשי. בילדות, דמויות התקשרות המגיבות ומספקות את הביטחון הנדרש לילד, מהוות בסיס בטוח base).(secure המושג, בסיס בטוח, מבטא את תחושת הביטחון של הילד בכך שהדמות המטפלת בו, דמות ההתקשרות, תימצא לצידו כאשר יזדקק לה ותגיב בחיוב לניסיונותיו ליצור קרבה עימה ) Bowlby, 97). מן הבסיס הבטוח יוצא הילד או המתבגר אל העולם, ואליו הוא שב ביודעו בביטחון כי יתקבל בברכה בחזרתו, יוזן פיזית ורגשית, ינוחם ויורגע (988.(Bowlby

מבוא: התקשרות תיאורית ההתקשרות 97) גרס כי בבסיסן של התנהגויות של התקשרות עומדים מודלים,98/969) Bowlby מנטאליים. מודלים מנטאליים הינם ייצוגים שמחזיק האדם ביחס ליחסים שבינו לבין הסביבה..(working models) קרא לייצוגים אלה, מודלי עבודה תפקידם של מודלי העבודה הינו Bowlby לאפשר קיומם של סימולציות וניבויים ביחס לתוצאות הצפויות של התנהגויות התקשרותיות שונות. במלים אחרות, לאחר שנעשה שימוש חוזר ונשנה במערכת ההתקשרות, כוללת מערכת זו ייצוגים של תגובותיהן של דמויות ההתקשרות (מודלי עבודה ביחס לזולת) וייצוגים ביחס למיומנויות ההתנהגותיות של האדם ויכולותיו (מודלי עבודה ביחס לעצמי). מודלי עבודה אלה מארגנים את זכרונו של האדם ביחס לדמות ההתקשרות וביחס לעצמו, במהלך ניסיונות להשיג קרבה והגנה בעת הצורך 98) Kassidy,.(Main, Kaplan, & בהתאם לכך, טען (98/969, Bowlby 988) כי הקשר בין התינוק לדמות המטפלת בו מובנה לכלל עמדה כלפי העולם וכלפי העצמי. הפנמה של דמות מטפלת הנתפסת כזמינה עבור התינוק בעיתות מצוקה וכמספקת באופן אופטימלי את צרכיו, מבססת עמדה של ביטחון בעצמי ובעולם. תינוק כזה יטה לפתח מודל עבודה לפיו הוא ראוי לתמיכה ואהבה ומסוגל לקבלם מהזולת. לעומת זאת, הפנמה של דמות מטפלת הנחווית כבלתי זמינה ועקבית, מביאה לביסוס עמדה בלתי בטוחה כלפי העולם וכלפי העצמי. במצב זה יתקשה התינוק להתרחק מהדמות המטפלת מחשש לאובדנה, ויחשוש מפרידה, מאנשים וממצבים חדשים ומהתנסויות חדשות. תינוק כזה יטה לפתח מודל עבודה המטיל ספק ביכולת לקבל תמיכה ואהבה וכי צרכיו יסופקו על-ידי הזולת, מודל המתאים לסביבה המשפחתית בה הוא גדל, ומשפיע על התנהלותו בשנים שאחר כך ובבגרות. מחקרים שנעשו בעקבות התיאוריה ) Belhar, Ainsworth, Bell, & Stayton, 97; Ainsworth, זיהו שלושה דפוסי התקשרות עיקריים בקרב פעוטות. דפוס בטוח ושני (Waters, & Wall, 978 דפוסים בלתי בטוחים הקרויים נמנע וחרד/אמביוולנטי. פעוטות בעלי דפוס בטוח מרגישים בנוח עם קרבה ופרידה באינטראקציות שלהם עם מטפליהם. הם חשים אמון במטפליהם ובטחון כי יהיו נגישים, מגיבים ומסייעים בעת מצוקה או סכנה. בשל תחושת ביטחון זו, הם חשים אומץ לחקור את העולם ומסוגלים לסמוך על עצמם ולפנות אל אחרים בעת הצורך. התפתחות דפוס זה מקבלת עידוד בעקבות יחס של המטפל שהינו נגיש, רגיש לאותות הילד ומגיב באהבה כאשר הילד מחפש הגנה או נחמה.

מבוא: התקשרות התקשרות אצל מבוגרים תינוקות חרדים-נמנעים עושים ניסיונות בלתי עקביים ליצור מגע עם מטפליהם ואינם יכולים לשאת אפילו פרקי זמן קצרים של פרידה. הם מתאפיינים בחוסר בטחון האם המטפל יהיה נגיש, מגיב ומסייע כאשר ייקרא לכך. דפוס זה מתפתח כאשר ההורה או המטפל העיקרי נגיש ומסייע במצבים מסוימים, אך לא באחרים. תינוקות נמנעים נעדרי כל ביטחון כי כאשר יזדקקו לעזרה הם אכן יקבלו אותה, והם אף מצפים לדחייה. הם נוטים לשמר מרחק ממטפליהם ומדגישים יתר על המידה הסתמכות על עצמם, תוך צמצום של התנהגויות ורגשות של התקשרות. בעוד שילדים בטוחים רואים בזולת בסיס בטוח ומקור לנחמה, הרי שילדים נמנעים וחרדים-אמביוולנטיים גדלים בחוסר ביטחון ביחס לתגובותיהם של אחרים בעת הצורך (99 Hazan,.(Shaver & כפי שנראה להלן, דפוסים אלו משתמרים גם בבגרות ולהם השפעה על היבטי חיים מגוונים. התקשרות אצל מבוגרים אף שעיקר מטרתו של Bowlby היתה לתאר ולהסביר כיצד מתקשרים תינוקות לאימם, או לדמות המטפלת העיקרית, (988) Bowlby גרס כי מערכת ההתקשרות פעילה לכל אורך החיים. היא באה לידי ביטוי במחשבות ובהתנהגויות הקשורות לשאיפה לקרבה לדמויות התקשרות בעת הצורך ומכוונות לספק את הצורך בביטחון. עוד גרס הוא כי דפוס ההתקשרות כפי שניתן לצפות בו בגיל שנה, משתמר, משום שלרוב, מערכת היחסים שבין האם לילדה אינה משתנה ואף משמרת את עצמה ובאופן זה מודלי העבודה של האדם ביחס לעצמו ולזולת נותרים קבועים ומנחים מערכות יחסים עתידיות. בחלק זה יוצגו התיאוריה והמחקר בתחום ההתקשרות אצל מבוגרים. כפי שניתן יהיה לראות, תחומי מחקר מסוימים רלוונטיים במיוחד לתחום הארגונים בכלל ולתחום של תרבות ארגונית בפרט, וקשרים אלו יודגשו בחלקים המתאימים. אהבה ויחסים רומנטיים (987) Shaver יישום ראשון לתיאורית ההתקשרות אצל מבוגרים נעשה על-ידי Hazan ו אשר הסבירו אהבה רומנטית אצל מבוגרים במונחים של תיאורית ההתקשרות. על מנת לאבחן דפוסי התקשרות אצל מבוגרים בנו Hazan ו (987; Shaver 990) כלי לדיווח עצמי, בו נתבקשו הנבדקים 6

מבוא: התקשרות התקשרות אצל מבוגרים לבחור תיאור אחד מתוך שלושה המסכם בצורה הטובה ביותר את תחושותיהם והתנהגויותיהם ביחסים של אהבה רומנטית. התיאורים נוסחו על-ידי תרגום שלושת דפוסי ההתקשרות שזוהו על-ידי Ainsworth, Belhar, Waters, & Wall, 978; Ainsworth, Bell, & ) ועמיתיה Ainsworth (Stayton, 97 במחקריהן על ילדים, למונחים של מבוגרים, כדלהלן: הדפוס הנמנע תואר כ: "לא נוח לי להיות קרוב לאחרים; קשה לי לבטוח בהם באופן מלא, קשה לי להרשות לעצמי לסמוך עליהם. אני במתח כאשר מישהו מתקרב אלי יותר מדי, אחרים רוצים להיות איתי בקשר אינטימי יותר משנוח לי". הדפוס החרד-אמביוולנטי תואר כ: "אחרים אינם רוצים להתקרב כמו שהייתי רוצה. אני חושש פעמים רבות שבן זוגי לא באמת אוהב אותי או לא ישאר איתי. אני רוצה להתקרב מאוד לבן זוגי וזה פעמים רבות מבריח אנשים". הדפוס הבטוח תואר כ: "קל לי להתקרב לאחרים ואני חש בנוח לסמוך עליהם ולאפשר להם לסמוך עלי. איני מודאג ביחס לנטישה או שמישהו יתקרב אלי יותר מדי". Hazan ו (987) Shaver מצאו כי התיאורים בהם בחרו המשתתפים במחקרם היו קשורים לדיווח העצמי שלהם ביחס למאפייני קשריהם הרומנטיים. במחקרם הדגימו הם כי כשם שחוויותיו של התינוק בקשר עם אימו משקפים את איכות ההתקשרות שלו כלפיה, כך אנשים בעלי דפוסי התקשרות שונים חווים יחסי אהבה עם דמויות משמעותיות באופן שונה. בהתאם לכך, מצאו הם כי אנשים בעלי דפוס התקשרות בטוח נוטים לחוות את קשרי האהבה המשמעותיים ביותר שלהם כמאופיינים בביטחון, חברות ורגשות חיוביים. אנשים אלה מאמינים באהבה מתמשכת, נוטים לבטוח בזולת והינם בעלי ביטחון בהיותם אהובים. חולשותיו, וקשריהם נוטים להמשך זמן רב יותר. יש להם יכולת רבה יותר לתמוך בבן זוגם, חרף לעומתם, אצל אנשים בעלי דפוס התקשרות נמנע, מתאפיינת אהבה רומנטית בפחד מקרבה והיעדר ביטחון. הם נוטים להטיל ספק ביכולתה של אהבה רומנטית להימשך ומאמינים כי אין הם זקוקים לבן זוג אוהב כדי להיות מאושרים. הם חוששים מאינטימיות וחווים עליות ומורדות רגשיים וכן קנאה. אנשים בעלי דפוס התקשרות חרד/אמביוולנטי נוטים לחוות אהבה כמעסיקה מאוד את המחשבות ואף כמאופיינת באובססיה, וכמאבק כואב להתמזג עם אדם אחר. הם נוטים להתאהב במהירות, אך מתקשים למצוא אהבת אמת. יש להם ספקות רבים יותר בעצמם, שכן בניגוד לבעלי דפוס נמנע, אין 7

מבוא: התקשרות התקשרות אצל מבוגרים הם נוטים להדחיק או להסתיר רגשות של חוסר ביטחון. הם חווים עליות ומורדות רגשיים בקשר וכן משיכה מינית עזה וקנאה. Shaver מצאו לבסוף, Hazan ו כי אנשים בעלי דפוסים בלתי בטוחים יטו יותר להרגיש בדידות מבעלי הדפוס הבטוח. זאת משום שצרכי ההתקשרות שלהם אינם נענים במלואם, אף כי בעלי דפוס נמנע יטו יותר להסתיר זאת. Shaver במחקרם מצאו Hazan ו אינדיקציות לכך שדפוסי ההתקשרות השונים נוטים להשתמר לאורך החיים מינקות לבגרות. כך, פרופורציית דפוסי ההתקשרות שמצאו במחקרם דומה לזו שנמצאה במחקרים על פעוטות כ 60% בעלי דפוס בטוח, כ % בעלי דפוס נמנע וכ % בעלי דפוס חרד. כמו-כן מצאו הם כי אנשים המתאפיינים בדפוסי התקשרות שונים דיווחו אף על היסטוריה התקשרותית שונה. כך, אנשים בעלי דפוס התקשרות בטוח זכרו את הוריהם כנענים ודואגים וכמי שניתן לסמוך עליהם, בעוד שבעלי דפוס נמנע זכרו את הוריהם כקרים וכדוחים מעליהם ובעלי דפוס חרד-אמביוולנטי זכרו תערובת של חוויות חיוביות ושליליות עם הוריהם. כמו-כן, בעלי דפוס בטוח דיווחו על יחסים חמים יותר בין ההורים מבעלי דפוסים לא בטוחים. המחקר על התקשרות ויחסים רומנטיים בעקבות מחקרם החלוצי של Hazan ו Shaver החלו להתבצע מחקרים רבים שעסקו בהתקשרותם של מבוגרים ובהשפעתה על היבטי חיים שונים. תחום המחקר העיקרי התמקד ביחסים בין אישיים בכלל וביחסים רומנטיים בפרט. מחקרים אלה שיחזרו את ממצאיהם של Hazan ו Shaver והרחיבו אותם. דינאמיקה בקשר המחקרים בתחום היחסים הרומנטיים (למשל, & Feeny Collins & Read, 990; Feeney, 998; Noller, 990; Levy & Davis, 988; Mikulinver & Erev, 99; Simpson, 990; Simpson Nelligan, 99 (& Rholes, 998; Simpson, Rholes, & מצאו הבדלים קונסיסטנטיים בין בעלי דפוסי ההתקשרות השונים באופן בו הם תופסים את קשריהם, מתנהגים ומרגישים בהם. כך, בעלי דפוס בטוח נטו לתאר את אהבתם כחברית ולחלוק את עולמם עם בן הזוג, וכן גילו שביעות רצון גבוהה יותר מן הקשר. אצל בעלי הדפוס הבטוח זוהתה יכולת גבוהה יותר להתחשב בצרכי בן זוגם ונכונות רבה יותר למלאם. לבעלי דפוס זה אמונות תפקודיות יותר ביחס למערכות היחסים שלהם. 8

מבוא: התקשרות התקשרות אצל מבוגרים לעומתם, בעלי הדפוס הנמנע נטו להימנע מאינטימיות בקשר, גילו אמון נמוך יותר בבני זוגם, תוך ביטוי של קושי להיתמך על-ידי בן הזוג, נטייה להסתמכות עצמית נוקשה, והתחשבות נמוכה בצרכי בן הזוג. בעלי דפוס חרד/אמביוולנטי גילו תלותיות מרובה בבן הזוג ורצון עז במחויבות בקשר, מתוך אידיאליזציה של בן הזוג וקושי להכיר בישותו הנפרדת ובצרכיו. בעלי דפוס זה עסקו בקשר באופן אובססיבי תוך נטייה לרומינציה. אנשים אלה נמצאו כנוטים להיות במצוקה גבוהה יחסית כאשר הם נמצאים בקונפליקט עם בן הזוג והם נמצאו כשואפים לאהבה סוערת ולקשר טוטאלי ונטו להפקיד את גורלם בידי בן זוגם. איכות הקשר היבטים שונים הקשורים לאיכות הקשר נבחנו אף הם. כך נבדקו למשל, אמון בקשר, נכונות לחשיפה עצמית וכן דפוסי תקשורת והתמודדות עם קונפליקט בקשר. אמון, חשיפה עצמית ודפוסי תקשורת הדדיים נחשבים לאיכויות חשובות בקשר בשל היותם מרכיב חיוני באינטימיות ותנאי הכרחי להתפתחות מחויבות ותחושת בטחון ולהתפתחות הקשר בכלל ) & Mikulincer Mikulincer, ;998a.(Nachshon, 99 בהתאם לכך, בחן (998a) Mikulincer את ההבדלים הבין-אישיים בין אנשים בעלי דפוסי התקשרות שונים ביחס לזיכרונות, למטרות ולחוויות שיש להם כלפי אמון בקשר רומנטי. ממצאי המחקר העלו כי בעלי דפוס בטוח חשו אמון רב יותר ביחסיהם מבעלי הדפוסים הלא בטוחים. הם איחזרו מהר יותר זיכרונות חיוביים הקשורים לאמון, בעוד שבעלי הדפוסים הנמנע והחרד/אמביוולנטי אחזרו מהר יותר זיכרונות שליליים הקשורים לאמון. הערך שיוחס לאמון על-ידי בעלי הדפוס הבטוח היה של הגברת האינטימיות בקשר, בעוד שבעלי הדפוס החרד-אמביוולנטי ביקשו להשיג בטחון באמצעותו, ואילו בעלי הדפוס הנמנע ביקשו להשיג באמצעות האמון תחושת שליטה. בעלי הדפוסים השונים נמצאו גם כמתמודדים באופן שונה לנוכח אירועים של הפרת אמון. בעלי הדפוס הבטוח נקטו בגישה קונסטרוקטיבית הכוללת דיבור עם בן הזוג, בעלי הדפוס הנמנע נטו להתרחק מבן הזוג ובעלי הדפוס החרד נטו להגיב בדאגה רבה וברומינציה. בנוגע לנכונות לחשיפה עצמית נמצא כי בעלי דפוס התקשרות בטוח וחרד-אמביוולנטי גילו נכונות רבה יותר לחשיפה עצמית מאנשים בעלי דפוס נמנע. זאת ועוד, בעלי הדפוסים הבטוחים והחרדים/אמביוולנטיים חשפו מידע אישי יותר, חשו נוח יותר להימצא באינטראקציה עם בני זוג שנטו לחשיפה עצמית גבוהה ונמשכו אליהם יותר מבעלי הדפוס הנמנע (99 Nachshon,.(Mikulincer & ממצאים אלה תואמים 9

מבוא: התקשרות התקשרות אצל מבוגרים ממצאים ביחס לנטייתם של בעלי הדפוס הבטוח להאמין בטוב ליבו של הזולת ) Hazan, Shaver & 99), לא לחשוש כי בן זוגם ינטשם או יפגע בהם אם יבטחו בו (99 al.,,(baldwin et ורצונם להיות באינטימיות וקרבה רגשית לאחרים (988 Hazan,.(Shaver & עוד נמצא כי בעלי הדפוס הבטוח דיווחו על דפוסי תקשורת הדדיים יותר ודורשניים ומתנתקים פחות מבעלי הדפוסים הלא בטוחים (99 Callan,.(Feeney, Noller & כמו כן, בעלי הדפוס הבטוח נטו לנקוט באסטרטגיות יעילות יותר לפתרון קונפליקטים בקשר (989.(Pistole, שילוב של דפוסי התקשרות בקשר מחקרים שונים Davis, 996 (Collins & Read, 990; Latty-Mann & (למשל, מצאו כי דפוס ההתקשרות הבטוח היה המבוקש ביותר על-ידי בעלי דפוס בטוח ועל-ידי בעלי הדפוסים הבלתי בטוחים. אנשים בעלי דפוס התקשרות בטוח נטו להימצא בקשר עם בני זוג בעלי דפוס התקשרות בטוח אף הם, בשל תחושת הנוחות ששני בני הזוג חשים עם קרבה, אינטימיות ותלות. אולם, Kirkpatrick ו (99) Davis מצאו כי בעלי הדפוסים הבלתי בטוחים לא יצרו זוגיות עם בעלי דפוסים זהים להם. בעלי דפוס התקשרות חרד נטו להימצא בקשר עם בעלי דפוס התקשרות נמנע. זאת משום שעבור בעלי דפוס חרד/אמביוולנטי הסוגיה המרכזית בקשר הינה תלות, תחושת ערך ומחויבות בן הזוג. הימצאותם בקשר עם בני זוג בעלי דפוס נמנע, החשים אי נוחות עם קרבה ואינטימיות, מאוששת את ציפיותיהם כי בקשר הם עלולים להינטש ולהיות בלתי נאהבים. בדומה לכך, עבור אנשים בעלי דפוס נמנע, חוסר האמון והתביעה לאינטימיות המשודרות על-ידי בן הזוג החרד, מאוששות את הציפיות מהקשר. במלים אחרות, אנשים נוטים לבחור לבני זוג אנשים, התואמים את מערכת ההתקשרות שלהם 99) Carnelley,.(Kirkpatrik & Davis, 99; Pietromonaco & שביעות רצון בקשר דפוס ההתקשרות של בן הזוג נמצא כמנבא משמעותי של שביעות הרצון של האדם מהקשר. כך, חרדה בהתקשרות אצל נשים נמצאה כמזוהה עם שביעות רצון נמוכה יותר מהקשר אצל בני זוגן. נוחות מקרבה ואינטימיות אצל גברים זוהתה עם חוויות חיוביות ושביעות רצון גדולה יותר בקשר אצל בנות זוגם. דינאמיקות אלה בקשר מאפיינות את הסטריאוטיפ לגבי תקפידי נשים וגברים בקשר ונמצאות 0

מבוא: התקשרות התקשרות אצל מבוגרים בקו אחד עם ההסבר התיאורטי אותו מציעה תיאורית ההתקשרות. יחד עם זאת, לא נמצאו הבדלים בין המינים בשכיחויות דפוסי ההתקשרות ובמודלי העבודה הנגזרים מהם ) Noller, Feeney & Read, 990 ;990). Collins & עוד נמצא, כי באופן כללי לבעלי הדפוס הבטוח קשרים רומנטיים מוצלחים יותר מאשר לבעלי הדפוסים הלא בטוחים, כפי שניתן ללמוד ממדדי שביעות רצון ) Brennan Davis, 988 (& Shaver, 99; Hendrick & Hendrick, 989; Levy & ומכך שקשריהם ארוכים יותר בממוצע ומדיווחם כי ציפיותיהם מהקשר מוגשמות יותר ) ;990 Noller, Feeney & Read, 990.(Kirkpatrik & Davis, ;99 Collins & חרף זאת, קשרים שבהם בן הזוג היה בעל דפוס נמנע ובת הזוג בעלת דפוס חרד-אמביוולנטי נטו להמשך זמן רב כמו קשרים שבהם שני בני הזוג היו בעלי דפוס בטוח, אף ששביעות הרצון היתה נמוכה בהם, ואילו קשרים שבהם בת הזוג היתה נמנעת ובן הזוג חרד נטו לארוך את הזמן הקצר ביותר. נטיה זו תואמת את הציפייה החברתית מנשים לתחזק את הקשר 99) Davis,.(Kirkpatrik & לסיכום, בעלי דפוס בטוח נוטים ליצור קשר רומנטי זה עם זה ומשך הקשר שלהם ושביעות הרצון בקשר הם הרבים ביותר. בעלי דפוס נמנע נוטים ליצור קשר עם בעלי דפוס חרד-אמביוולנטי. כאשר בן הזוג נמנע ובת הזוג חרדה-אמביוולנטית משך הקשר דומה לזה של שני בטוחים, אף ששביעות הרצון בו נמוכה יותר. כאשר בן הזוג חרד ובת הזוג נמנעת משך הקשר הוא הקצר ביותר. דפוסי ההתקשרות נמצאו כנוטים להשפיע גם על איכות הקשר. כך למשל, בקרב זוגות נשואים נמצא כי בעלים בעלי דפוס בטוח הפגינו אינטראקציות חיוביות רבות יותר עם נשותיהם מבעלים בעלי דפוס בלתי בטוח (99 Cowan,.(Cohn, Silver, Cowan, & כמו-כן, בטחון בהתקשרות של בעלים ונשים נמצא כקשור לתגובות פחות הרסניות בעת קונפליקט בקשר ) Feeney, Kobak & Hazan, ;99.(Noller, & Callan, 99 בהמשך לעבודות אלו ועל בסיס המודל שהציגו Hazan ו,Shaver סיכמו Fraley ו (000) Shaver את המאפיינים העיקריים של יחסי אהבה רומנטיים כתהליך התקשרות, הדומים לתהליך ההתקשרות שבין התינוק להורה. כך, בשני סוגי מערכות היחסים הדינאמיקות הרגשיות וההתנהגותיות נשלטות על-ידי אותה מערכת ביולוגית. הבדלים בין אישיים (דפוסים) במערכת יחסים רומנטית דומים לאלו שביחסי הורה-תינוק, ומשקפים את הציפיות והאמונות שאנשים יצרו ביחס לעצמם ולקשריהם

מבוא: התקשרות התקשרות אצל מבוגרים הקרובים על בסיס היסטוריית ההתקשרות שלהם. מודלי עבודה אלה הינם יציבים באופן יחסי ועל-כן עשויים להוות שיקופים של חוויות מוקדמות עם ההורה. בנוסף לכך גורסים Fraley ו (000) Shaver כי אהבה רומנטית מורכבת מתפקודן של שלוש מערכות התנהגויות הקשורות זו בזו התקשרות, דאגה וטיפול ומין. אף שלשלוש המערכות פונקציות נפרדות זו מזו, הן מאורגנות באופן המשקף התנסויות התקשרותיות ובהתאם לכך, מערכות ההתנהגות של דאגה וטיפול ושל מין מושפעות ממודלי העבודה ההתקשרותיים של האדם.

מבוא: התקשרות התקשרות ותרבות ארגונית מודלים מנטאליים ותהליכים קוגניטיביים התקשרות ותרבות ארגונית סקירת תחומי מחקר רלוונטיים מחקר ההתקשרות בקרב מבוגרים החל בבחינת יחסיהם הרומנטיים והזוגיים. אולם, מכלול שלם של היבטי חיים ובהם עולם העבודה על יחסי המנהיגות שבו, המוטיבציות לעבוד וללמוד, ותהליכים קבוצתיים עומדים אף הם במוקד המחקר בתחום ההתקשרות. בחלק הבא יוצגו תחומי מחקר אלה, ויודגשו הקשרים לנושא עבודה זו, התרבות הארגונית. מודלים מנטאליים ותהליכים קוגניטיביים כפי שיורחב בפרק העוסק בכך, תרבות ארגונית מתקיימת ומתעצבת במחשבותיהם של חברי הארגון, ברגשותיהם ובהתנהגויותיהם. ביטוייה של התרבות והתקיימותה בעולמם המנטאלי של חברי הארגון מצויים על רצף של מודעות הנע מביטויים גלויים ומודעים עד לכאלו שאינם. יסודותיה של התרבות הם דווקא באזורים המודעים פחות של המודלים המנטאליים (00.(Schein, נראה אפוא, כי הקשר בין תרבות הארגון לדפוסי ההתקשרות של חבריו מתקיים באזורים אלה של מודלים מנטאליים. לפיכך, בחלק זה נעסוק בתהליכים הקוגניטיביים, הרגשיים וההתנהגותיים הנובעים מדפוס ההתקשרות של האדם ומהמודלים המנטאליים העומדים במרכזו, והשפעתם על הויסות הרגשי, תפיסת העצמי, העולם החברתי וטבע האדם. הקשר בין מודלי העבודה של התקשרות לבין המודלים המנטאליים של תרבות ארגונית ידון בהרחבה בפרק העוסק בתרבות ארגונית. התיאוריה ביחס למודלים מנטאליים בהתקשרות כאמור, (97) Bowlby גרס כי האינטראקציות של הפרט עם דמויות ההתקשרות שלו משתלבות אל תוך המודלים המנטאליים שלו ביחס לעצמי ולזולת. מודלים אלה מאפשרים לאדם לחזות אינטראקציות עתידיות עם דמות ההתקשרות ולתכנן כיצד ליצר קרבה אליה מבלי לחשוב על כך בכל פעם מחדש. באופן זה, הפנמתה של אינטראקציה ספציפית יכולה להשפיע על תפקוד מערכת ההתקשרות באינטראקציות עתידיות עם דמות ההתקשרות והאסטרטגיה ההתנהגותית של הפרט מוכללת לנסיבות מגוונות 00) Shaver,.(Mikulincer & מודלי עבודה הינם ייצוגים מנטאליים של קשרי ההתקשרות בהם מתנסה האדם במהלך חייו. הם מהווים חלק מליבת האישיות של האדם ומעצבים את האופן בו מתבטאת מערכת ההתקשרות

מבוא: התקשרות התקשרות ותרבות ארגונית מודלים מנטאליים ותהליכים קוגניטיביים באמצעות ארגון הקוגניציות, הרגשות וההתנהגויות הבין-אישיות. הם מנחים את וויסות הרגש, מעצבים את הדימוי העצמי, ומהווים חלק מהגדרת סגנון ההתקשרות של האדם ) Keelan, Baldwin, Fehr, Enns, & Koh-Rangarajoo, 996; Collins & Read, 99; Shaver, Collins, Clark,.(996 (00) ו Shaver הציעו כי מודלי העבודה בהם מחזיק האדם ביחס לעצמי ולזולת Mikulincer משקפים רק בחלקם את האופן בו האדם ודמות ההתקשרות מתנהגים בפועל בסיטואציה מסוימת. הם משקפים גם את הפעולה המווסתת של אסטרטגיית ההתקשרות, המעצבת את המחשבות, הרגשות וההתנהגויות של האדם. במלים אחרות, מודלי העבודה של העצמי והזולת משקפים תערובת של מה שקרה בפועל במפגש בין-אישי והטיות סובייקטיביות הנובעות מאסטרטגיית ההתקשרות של האדם. מודלי העבודה ביחס לדמויות התקשרות שונות מצויים בקשר זה עם זה. עם חלוף הזמן וריבוי ההתנסויות והמגע עם דמויות התקשרות, ובהם הורים, אחים, חברים ובני זוג, מתגבשים מודלי עבודה שאינם ספציפיים לדמות התקשרות מסוימת, אלא מודלים גנריים של העצמי ואחרים מעבר לקשרים השונים. מודלים ספציפיים אלה יחד עם המודלים הגנריים מצויים בהיררכיה. הפעלתו של מודל ספציפי לקשר תתרחש בסמוך לאינטראקציות עם הפרטנר לקשר, בהתאם להתאמתו לסיטואציה, כך שמודלים שונים עשויים להיות מופעלים בסיטואציות שונות ואל מול אנשים שונים. - אולם, המודל הגנרי מודל העבודה המייצג אינטראקציות עם דמויות ההתקשרות העיקריות הורים ובני זוג הופך לנגיש באופן כרוני, כלומר יטה להיות מופעל בצורה מיידית ובכל סיטואציה בעלת אופי התקשרותי 00) Shaver,.(Collins & Read, 99; Mikulincer & מאחר שדפוסי האינטראקציה עם דמויות התקשרות במהלך הילדות וההתבגרות נותרים עקביים באופן יחסי, הם מתגבשים לכלל מודלים כרוניים והופכים לחלק מאישיותו של האדם. מודלים כרוניים אלה נוטים להיות מופעלים באופן אוטומטי ובלתי מודע והינם עמידים לשינוי. כך, ייצוגים של אינטראקציות ספציפיות עם פרטנר ספציפי, בעיקר המטפלים העיקריים, הופכים למאפייני ליבה של האישיות ונוטים להיות מיושמים בסיטואציות וקשרים חדשים. ייצוגים אלה ממשיכים להנחות את תפקודה של מערכת ההתקשרות גם כאשר נוצרים קשרים חדשים, למשל עם בני זוג, ילדים,

מבוא: התקשרות התקשרות ותרבות ארגונית מודלים מנטאליים ותהליכים קוגניטיביים מעסיקים או מטפלים, אף אם תופענה עדויות כי המודל אינו תואם את המציאות ) & Mikulincer.(Shaver, 00 Collins ו (99) Read גרסו כי מודלי העבודה כוללים ארבעה מרכיבים: זיכרונות אוטוביוגרפיים ביחס לחוויות הקשורות להתקשרות עם דמויות משמעותיות; אמונות, עמדות וציפיות ביחס לעצמי ולזולת בנוגע להתקשרות; מטרות וצרכים הקשורים להתקשרות; אסטרטגיות ותכניות המזוהות עם השגת מטרות ההתקשרות. מודלי העבודה פועלים כחלק ממערכת רחבה יותר של תהליכים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים המסייעים לאנשים להבין את העולם ולפעול בדרך העונה על צרכיהם האישיים. Mikulincer ו (00) Shaver הציעו מודל המסביר את הדינאמיקות של מערכת ההתקשרות. מודל זה כולל שלושה מרכיבים. המרכיב הראשון הינו האסטרטגיה העיקרית המזוהה עם הפעלת מערכת ההתקשרות. מרכיב זה כולל בחינה והערכה של אירועים מאיימים ואחראי להפעלתה של מערכת ההתקשרות. המרכיב השני הינו האסטרטגיה המזוהה עם השגת תחושת ביטחון. מרכיב זה כולל בחינה והערכה של נגישותה של דמות ההתקשרות ואחראי להבדלים הבין-אישיים בתחושת הביטחון בהתקשרות והשפעותיה על היבטים פסיכולוגיים שונים. המרכיב השלישי הינו האסטרטגיות המתעוררות בעקבות אי נגישותה של דמות התקשרות, המביאה לכישלון של מערכת ההתקשרות. מרכיב זה כולל הערכה של מנגנון חיפוש הקרבה כאמצעי להתמודדות עם חוסר ביטחון בהתקשרות. מרכיב זה אחראי להבדלים בין-אישיים בשימוש באסטרטגיות של היפר-אקטיבציה או דה- אקטיבציה, אשר תוצגנה להלן, ולביטויים הפסיכולוגיים של חרדה או הימנעות בהתקשרות, בהתאמה. מרכיבים אלה יכולים להיות מופעלים באופן מודע או לא מודע. כל מרכיב במודל זה יכול להיות מושפע מהקשר (למשל, איומים אמיתיים) וממודלי עבודה כרוניים היוצרים הטיה על הערכת האיום, נגישות דמות ההתקשרות וערכו של חיפוש הקרבה. מודל זה מדגיש את הערכתם הסובייקטיבית של אירועים כמהווים איום פוטנציאלי או ממשי, ולא רק את התרחשותם הממשית, ולפיכך גם מקורות איום פנימיים כמחשבות או דמיונות יכולים להפעיל את מערכת ההתקשרות.(Mikulincer, Birnbaum, Woodis, & Nachmias, 000) לסיכום, הערכה של אירועים כמאיימים מפעילה באופן אוטומטי אזורים הקשורים להתקשרות ברשת הזיכרון האסוציאטיבי ומפעילה באופן לא מודע ייצוגים מופנמים של דמויות התקשרות

מבוא: התקשרות התקשרות ותרבות ארגונית מודלים מנטאליים ותהליכים קוגניטיביים ומטרות של חיפוש קרבה. הפעלה זו יכולה להשאר ברמה הלא מודעת ולספק נחמה. היא אולם, עשויה גם להתבטא במחשבות מודעות הקשורות להתקשרות ובהתנהגויות של חיפוש קרבה, בהתאם להקשר ולסגנון ההתקשרות של האדם (00 Shaver,.(Mikulincer & (00) Shaver בהתאם למודל זה הציעו Mikulincer ו הסבר של חרדה והימנעות בהתקשרות כמונחות על-ידי שתי אסטרטגיות היפר-אקטיבציה (חרדתיות) ודה-אקטיבציה (הימנעות). אסטרטגיה של היפר-אקטיבציה, משמרת את מערכת ההתקשרות במצב המופעל באופן כרוני. היא מורכבת מערנות מתמדת ביחס לטריגרים להפעלת מערכת ההתקשרות והבלטה של המאפיינים המאיימים של הסביבה. אסטרטגיה זו כוללת גם רומינציה ביחס לאיום פוטנציאלי, אשר מעסיקה את הזיכרון. משמעות הדבר היא שאנשים בעלי דפוס חרד יכולים לחוות הפעלה של מערכת ההתקשרות ללא כל סימן חיצוני לסכנה. אסטרטגיה זו מובילה לרצון מוגבר בקרבה, התמזגות ובטחון ביחסים קרובים ועיסוק מועצם בחוסר נגישותו של בן הזוג (998 Shaver,.(Brennan & אסטרטגיה של דה-אקטיבציה משמרת את מערכת ההתקשרות במצב בלתי פעיל. היא כוללת התעלמות או ביטול של מאפיינים מאיימים בסביבה ובהם אי נגישותה של דמות התקשרות, והדחקה של מחשבה הקשורה לאיום ועשויה להפעיל את מערכת ההתקשרות. אסטרטגיה זו כוללת הכחשה של צורכי ההתקשרות והסתמכות מוגברת על העצמי (988 Kobak,.(Cassidy & המחקר ביחס למודלים מנטאליים בהתקשרות כפי שיוצג בחלק העוסק בתרבות ארגונית, מתבטאת התרבות הארגונית במכלול הקוגניציות, הרגשות וההתנהגויות של חברי הארגון, ומשתמרת באמצעות האינטראקציה ביניהם. לפיכך, למחקר על התהליכים הקוגניטיביים בהתקשרות, ועל השפעת ההתקשרות על תפיסה בין-אישית, על ויסות רגשי ועל רווחה נפשית, רלוונטיות להבנת תהליכי השפעתה של ההתקשרות על התרבות הארגונית. בחלק שלהלן נעסוק במחקרים אלה. תהליכים קוגניטיביים על-מנת לבחון את התהליכים הקוגניטיביים שבבסיס המודלים המנטאליים ההתקשרותיים, נבדקה השפעתם של גירויים תת-סיפיים. נמצא כי גירוי תת סיפי הכולל מלה מאיימת ככישלון, מחלה או 6

מבוא: התקשרות התקשרות ותרבות ארגונית מודלים מנטאליים ותהליכים קוגניטיביים מוות הביא לזיהוי מהיר יותר של מלים הקשורות לקרבה, כאהבה וקרבה ) Birnbaum, Mikulincer, Nachmias, 000,(Woodis, & ולהגברת הנגישות לשמות אנשים המזוהים כדמויות התקשרות (00 Shaver,.(Mikulincer, Gillath, & נגישות מוגברת זו הופיעה אצל בעלי דפוס בטוח בעקבות גירויים מאיימים בלבד. אצל בעלי דפוס חרד הופיעה הנגישות המוגברת גם בעקבות גירויים ניטרליים, ואילו בעלי דפוס נמנע הגיבו בנגישות מוגברת רק בעקבות איום שאינו קשור ישירות Mikulincer et al., 000; ) להתקשרות, ונטו שלא לעסוק בדאגות הקשורות להתקשרות Shaver, 00.(Mikulincer, Gillath, & הדבר תואם את אסטרטגיות ההיפר-אקטיבציה והדה- אקטיבציה של חרדים ונמנעים. חקר ההבדלים הבין-אישיים בהערכת נגישותה של דמות התקשרות על-ידי בעלי הדפוסים השונים העלה כי בעלי הדפוס החרד והנמנע נטו להעריך את דמות ההתקשרות ההורית כבלתי נגישה, בלתי תומכת ומענישה בעוד שבעלי הדפוס הבטוח נטו להעריכה כנגישה, רגישה, דואגת, חמה ומקבלת Hazan & Shaver, 987; Mickelson, Kessel, & Shaver, 997; Mikulincer, Florian, & ) Shaver, 99.(Tolmacz, 990; Mikulincer & Nachshon, 99; Rothbard & בעלי הדפוס הבטוח נטו גם להעריך את חבריהם ובני זוגם כתומכים יותר מבעלי הדפוסים הלא בטוחים ) Florian,.(Mikulincer, & Bucholtz, 99 ואולם, המחקר מעלה כי רמזים הקשריים בדבר נגישותה של דמות התקשרות עשויים למתן את השפעותיהן של חרדה והימנעות בהתקשרות, באמצעות הפעלת אסטרטגיות התקשרות בטוחות. כך, בניסויי מעבדה עלה כי ניתן לעורר אסטרטגית התקשרות בטוחה גם אצל בעלי סגנון לא בטוח באמצעות הפעלה של ייצוגים מנטאליים של דמויות התקשרות נגישות ) Hirschber, Mikulincer, Gillath, 00.(Nachmias, & כמו-כן, נוכחותה בפועל של דמות התקשרות, כגון בן זוג, ותמיכתה תרמו להגברת הרגשות החיוביים של האדם כלפי בן הזוג. לנוכחות זו היתה השפעה בקרב בעלי הדפוס החרד, אך לא אצל בעלי הדפוס הנמנע (00 Hirschberger,.(Mikulincer, Florian, & 7

מבוא: התקשרות התקשרות ותרבות ארגונית מודלים מנטאליים ותהליכים קוגניטיביים תפיסה בין-אישית מודלי העבודה של ההתקשרות קשורים לתפיסת העצמי, העולם החברתי וטבע האדם. בהתאם לכך נמצא כי לאנשים בעלי דפוס בטוח תפיסה חיובית יותר של העולם החברתי ושל טבע האדם, לעומת הדפוסים הלא בטוחים הנוטים להשקפות שליליות וחסרות אמון. כך, בעלי הדפוס הבטוח נוטים לתת אמון רב יותר בזולתם ולהעריכם כאלטרואיסטים יותר, נוטים יותר לעמוד על דעתם, ולהתאים את התנהגותם לסיטואציות שונות. ביחס לאהבה נוטים בעלי הדפוס הבטוח לראות יחסים זוגיים כרומנטיים יותר וכפחות פרקטיים, בעוד שבעלי הדפוס החרד נוטים לראותם באופן תלותי ואובססיבי. בחינה של זיכרונות ביחס לקשר עם ההורים העלתה כי בעלי הדפוס הבטוח אשר תפסו את הקשר עם הוריהם כחם, כבלתי דוחה וכרספונסיבי נטו יותר להרגיש כי הם יכולים לסמוך על אחרים, לא חששו מנטישה וחשו בנוח יותר עם קרבה ואינטימיות. יתרה מכך, בעלי הדפוס הבטוח אשר חוו את אימם כחמה ורספונסיבית נטו להערכה עצמית ובטחון חברתי גבוהים יותר. כמו-כן נמצא כי אנשים בעלי דפוס התקשרות נמנע וחרד-אמביוולנטי נטו להיות חרדים, בעלי גישה עוינת, בעלי השקפות שליליות ובלתי בוטחות ביחס לעולם החברתי ולטבע האדם ובעלי ראיה שלילית יותר של עצמם מאנשים בעלי דפוס בטוח 988) Sceery,.(Collins & Read, 990; Kobak & ניתן לשער כי בסביבת העבודה יבואו תהליכים אלה לידי ביטוי ביחסים הבין-אישיים שבין העובדים, וכן ביחסים שבין העובדים למנהלים. היבט אחר שנבחן הינו הערכה עצמית והערכת הזולת. חרדה בהתקשרות נמצאה כמזוהה עם הערכה עצמית נמוכה ומתן תשומת לב רבה יותר לתכונות עצמיות שליליות ) Bartholomew, Griffin & Horowitz, 99 ;99) Bartholomew & ואילו הימנעות בהתקשרות נמצאה מזוהה עם האדרת הדימוי העצמי (998c.(Mikulincer, כמו-כן, אנשים בעלי דפוסים לא בטוחים נטו לתאר הורים, בני זוג וחברים במונחים שליליים יותר מבעלי דפוס בטוח ;987 Shaver, Hazan & (למשל, Horowitz, 99 (Bartholomew & ולגלות עוינות רבה יותר כלפי קבוצות חברתיות השונות מקבוצת השתייכותם, כערבים, חרדים והומוסקסואלים (00 Shaver,.(Mikulincer & 8

מבוא: התקשרות התקשרות ותרבות ארגונית מודלים מנטאליים ותהליכים קוגניטיביים ויסות רגשי סגנון ההתקשרות בבגרות נמצא כבעל השפעה משמעותית על מידת הצלחתו של אדם להתמודד עם מצוקה. מודלי העבודה של ההתקשרות נמצאו כמעצבים את האופן בו אנשים מעריכים גורמי לחץ Mikulincer & Florian, ) ומתמודדים עימם, ומווסתים את התגובות הרגשיות למצבי לחץ אלה 998). Mikulincer ו (998) Florian בחנו מספר מקורות לחץ ומצוקה והקשר שלהם להבדלים בין- אישיים בהתקשרות. מספר דוגמאות לכך הם פחד ממוות, אשר נמצא אצל בעלי הדפוס הבטוח כחלש יותר מבעלי הדפוסים הלא בטוחים, ודרכם להתמודד עימו היתה אפקטיבית יותר. גורם לחץ נוסף שנבחן היה התקפות טילי הסקאד בעת מלחמת המפרץ בישראל. בתגובה להן אנשים בעלי דפוס בטוח נטו יותר לחפש תמיכה ולהתמודד עם המצב באופן קונסטרוקטיבי והפגינו פחות תגובות פוסט- טראומטיות מבעלי הדפוסים הלא בטוחים. אנשים בעלי דפוס חרד-אמביוולנטי נטו יותר להתמודד באמצעות התמקדות ברגשותיהם באופן לא אדפטיבי ונטו יותר לדווח על תגובות פוסט-טראומטיות. בעלי הדפוס הנמנע נטו יותר להדחיק את המצוקה והרגשות הנלווים אליה. נטיות אלה נמצאו גם אצל טירונים בתגובה למצבי הלחץ שמציבה הטירונות, אף כי בעלי הדפוס החרד נטו בדומה לבעלי הדפוס הבטוח לחפש תמיכה. אנשים בעלי דפוס בטוח העריכו עצמם כבעלי יכולת גבוהה יותר להתמודד עם גירושין, הסתמכו על אסטרטגיות התמודדות אפקטיביות יותר וחוו מצוקה נמוכה יותר בעקבותיהם מבעלי הדפוסים הלא בטוחים. בקרב נשים בהיריון וכאלו שילדו את ילדן הראשון נמצא כי בעלות דפוס בטוח היו חרדות פחות והפגינו בריאות נפשית גבוהה יותר מבעלות הדפוסים הבלתי בטוחים (ראה סקירה אצל.(Mikulincer & Florian, 988 ממצאים אלה שוחזרו במחקרים נוספים אשר מצאו כי בעלי דפוס בטוח נוטים יותר לחפש עזרה רגשית ואינסטרומטלית בעת הצורך מהורים, חברים ובני זוג (למשל, & Soucy, Larose, Bernier, זאת ועוד, בעלי דפוס בטוח יכולים להיעזר בדמויות ההתקשרות המופנמות.(Duchesne, 999 שלהם, כשאלו לא נגישות במציאות, על-מנת להתמודד טוב יותר עם מצבים מלחיצים כדוגמת שבי, מבעלי הדפוסים הלא בטוחים 998) Ohry,.(Solomon, Ginzburg, Mikulincer, Neria, & ניתן לומר אפוא, כי לדפוס ההתקשרות תפקיד מתווך בין האירועים המלחיצים להתמודדות האדם עימם, ובהתאם לכך, בטחון בהתקשרות מהווה כעין מגן מפני פגעיהם של אירועים מלחיצים. 9

מבוא: התקשרות התקשרות ותרבות ארגונית מודלים מנטאליים ותהליכים קוגניטיביים היכולת להדחיק מחשבות על איום הקשור להתקשרות כגון עזיבה של בן זוג לטובת אחר, נמצאה אף היא כקשורה לדפוסי התקשרות. כך, לבעלי דפוס נמנע נמצאה יכולת גבוהה יותר להדחיק מחשבות אלה ואילו לבעלי דפוס חרד נמצאה יכולת נמוכה להדחיקן והן אף נמצאו כמלוות בנגישות רבה יותר למחשבות הקשורות למוות, ממצא המתקף את אסטרטגיות הדה וההיפר-אקטיבציה של בעלי הדפוסים ואת הפונקציה ההשרדותית שלהן ) Florian, Fraley & Shaver, 997; Mikulincer,.(Birnbaum, & Malishkowitz, 00 גם באופן שבו הם מנהלים רגשות נמצאו הבדלים בין אישיים בין בעלי הדפוסים השונים, המשקפים את האסטרטגיות ההתקשרותיות שלהם. לנוכח סיטואציות זוגיות מכעיסות נטו בעלי הדפוס הבטוח ליחס עוינות לבן הזוג ולכעוס עליו רק כאשר היו רמזים ברורים לעוינותו, לטפל בסיטואציה באופן קונסטרוקטיבי על-מנת לשמר את הקשר ולחוש רגשות חיוביים לאחר הכעס. בעלי הדפוס החרד נטו לייחס כוונות עוינות לבן הזוג, גם כאשר אלו לא היו ברורות, ונטו יותר לחוש כעס ורגשות שליליים לאחר הכעס. בעלי דפוס נמנע נטו ליחס עוינות לבן הזוג גם כאשר היה ברור כי אין לו כוונות כאלו ולהפגין כלפיו התנהגויות עוינות במיוחד (998b.(Mikulincer, בעלי דפוס בטוח נטו גם לייחס אירועים שליליים לסיבות פחות כלליות ויציבות ולצמצם את התפשטותם של הרגשות השליליים בזיכרון הפעיל לכלל קוגניציות (מחשבות וזיכרונות) שליליות. בעלי דפוס חרד יחסו אירועים שליליים לגורמים יציבים יותר וחוו התפשטות של הרגשות השליליים והשפעה שלהם על הקוגניציות. אצל בעלי הדפוס הנמנע לא נמצא קשר בין רגשות שליליים להתעוררותם של מחשבות וזיכרונות שליליים זאת ועוד, אצל בעלי דפוס חרד נמצאה נגישות גבוהה לרגשות.(Pereg & Mikulincer, 00) שליליים ונמוכה לרגשות חיוביים בעוד שלבעלי דפוס נמנע היתה נגישות נמוכה לרגשות שליליים ולבעלי הדפוס הבטוח היתה נגישות מתונה לרגשות שליליים וגבוהה לחיוביים ) & Mikulincer.(Orbach, 99 בארגונים, ניתן לשער כי היבטים אלה יבואו לידי ביטוי ביכולת של עובדים להתמודד עם לחצים בעבודה כגון, עומסים גדולים ומצבי קונפליקט, וכן ביכולת להיעזר באופן קונסטרוקטיבי בעובדים אחרים בעת הצורך. 0

מבוא: התקשרות התקשרות ותרבות ארגונית מודלים מנטאליים ותהליכים קוגניטיביים רווחה נפשית תחושת בטחון בהתקשרות נמצאה כקשורה למצב רוח טוב יותר ולהערכה חיובית יותר של גירויים, גם בסיטואציה מאיימת המורידה הערכה זו ) Mikulincer, Mikulincer, Gillath, et al., 00; al., 00.(Hirschberger, et לעומת זאת, חרדה בהתקשרות זוהתה עם מצב רוח גרוע יותר ואילו הימנעות נמצאה מזוהה עם תגובות רגשיות חיוביות או שליליות חלשות יותר ) & Pietromonaco זאת ועוד, בטחון בהתקשרות נמצא כמזוהה עם רווחה נפשית גבוהה.(Feldman Barrett, 997 וירידה במצוקה ואילו חרדה בהתקשרות נמצאה כמזוהה עם ירידה ברווחה הנפשית ועליה במצוקה, אפקט אשר נמצא אצל נמנעים במצבי לחץ (למשל, Florian, 00 Berant, Mikulincer, & Florian, 998.(;Birnbaum et al., 997; Mikulincer & ספציפית נמצא כי דיכאון, חרדה, עוינות Carnelley, ובדידות מזוהות באופן שלילי עם בטחון בהתקשרות וחיובי עם הימנעות וחרדה ) Pietromonaco, Jaffe, 99; Cooper, Shaver, & Collins, 998; Mikulincer, Florian, &,(Weller, 99 וכי הפרעות אכילה ושתיית אלכוהול קשורות לחרדה ולהימנעות בהתקשרות.(Brennan & Shaver, 99) שינוי במודלי העבודה כאמור הניח (988) Bowlby כי מודלי העבודה הינם מבנים אקטיביים המתגבשים עם הזמן. אולם, מעבר למרכיב הגנרי המתגבש בבסיס מודל העבודה, מודלי העבודה שמחזיק האדם ביחס לדמויות התקשרות ספציפיות יכולים להשתנות במגע עם חוויות רבות עוצמה. חוויות אלו כוללות התנסויות ממושכות ובעלות משמעות רגשית חזקה בקשר, אשר אינן תואמות את המודל בו מחזיק האדם. Kobak & Hazan, ) למשל, קשר זוגי חם ותומך עבור אדם בעל היסטוריה התקשרותית בעייתית Leonard, 99 ;99) Senchak & או טראומה של מוות של בן זוג או ילד עשויים להוות חוויה כזו (99.(Janoff-Bulman, מודלי העבודה של אנשים יכולים גם להשתנות לא רק כתוצאה משינוי בסביבה המיידית, אלא גם מהגברת המודעות של אנשים לתהליכי החשיבה שלהם ולמודלים העומדים מאחוריהם. אירועי חיים משמעותיים כהורות לילד ראשון מספקים אף הם הזדמנויות

מבוא: התקשרות התקשרות ותרבות ארגונית מודלים מנטאליים ותהליכים קוגניטיביים לשינוי, הואיל והם גורמים לאנשים להגדיר מחדש את עצמם ואת מקומם בעולם ) Read, Collins &.(99; Ricks, 98 סיכום המודלים המנטאליים של ההתקשרות, מודלי העבודה, עומדים במרכזו של דפוס ההתקשרות של האדם, ומעצבים את הרגשות, המחשבות, התפיסות וההתנהגויות שלו בסיטואציות בעלות מאפיינים התקשרותיים. מודלי העבודה מתעצבים מתוך שלל ההתנסויות של האדם עם דמויות התקשרות, ומעצבים מצידם התנסויות אלו. מודלי העבודה נוטים להשתמר ולשאת אופי קבוע, אף כי הם עשויים להשתנות בעקבות חוויות בעלות עוצמה רגשית רבה. סביבת העבודה הארגונית מושתתת על סיטואציות בעלות מאפיינים התקשרותיים. על-כן, מעניין לבחון כיצד דפוסי ההתקשרות משפיעים על הסיטואציות הארגוניות השונות. כאמור, בפרק העוסק בתרבות ארגונית, יקושרו מודלי העבודה של התקשרות למודלים המנטאליים העומדים בבסיס התרבות הארגונית.